דר רחל נעמי רמן זכתה לחינוך חילוני ומדעי, שבעקבותיו הפכה לבסוף לרופאה. אבל היא לא שכחה את המורשת של סבה, שנפטר כשהיתה בת שבע בלבד. הוא היה רב אורתודוקסי ועסק בקבלה, ובנעוריה היא זכרה אותו כאי של מיסטיקה בים המדע העצום. חלפו שנים רבות עד שרמן למדה לחבר בין שני העולמות המנוגדים שמהם צמחה – בין עבודתה הרפואית לבין ברכות סבה. כמי שבחייה המקצועיים מטפלת במחלות כרוניות וסופניות ופוגשת, מדי יום, במצוקות העצומות של החיים, היא חוזרת בשקיקה אל חוכמתו הבלתי נדלית של סבה ומגלה א ת הכוח הטמון בה ואת סגולות הריפוי שלה – ריפוי של הלב ושל הנפש. רמן לא רק מטפלת במחלות קשות במסגרת עיסוקה כרופאה, אלא גם מתמודדת בעצמה עם מחלה ממושכת ומתישה. וכך, כמי שרואה את המחלה ואת השלכותיה משני צדי הגדר, היא יכולה לנסח עמדה שהיא בהירה, שקולה ואמינה במידה יוצאת דופן. ומתוך עמדה זאת פורצים סיפורים מרגשים, סיפורים עצובים מלאי השראה וסיפורים מצחיקים שמעלים דמעה. אלה סיפורים שמברכים את החיים וחוגגים אותם. כתיבתה הסוחפת של רמן מאפשרת לתבונתו של סבה להעניק את הצלילות למעיין העמוק והמפכה של הרוח האנושית
