עמדתי
בירושלים
התלויה על ענן,
בבית הקברות
עם אנשים בוכים,
עץ עקום.
הרים מטושטשים
ומגדל.
הלא אינכם!
דבר אלינו
המוות.
הלא אינך!
הוא פנה אלי.
עמדתי
בתוך ירושלים
המשובצת בשמש
המחיכת כמו כלה
בשדה
על יד עשב דק וירוק.
מדוע פחדת ממני אתמול בגשם?
דבר אלי המוות.
הלא אני אחיך
השקט והגדול.
