"איש קם פתאום משולחן ארוחת-הערב שלו, נפרד מאשתו, אחרי שחמש שנים שתקו את ""הלילה ההוא"", ויוצא לדרך ל""שם"", לחפש את בנו המת. מיום ליום מתעצמת הליכתו העיקשת במעגלים סביב העיר ויוצרת מעין שדה מגנטי שפועל על העיר כולה"

לפעמים חיבוק שווה הרבה יותר ממילים

וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָמִים, זָקַנְתָּ וְשַׁבְתָּ/ וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם