אֲנַחְנוּ נוֹטִים לַחֲשֹׁב כִּי פְּרֵידָה הִיא בְּעִקָּר מֵאָדָם אוֹ
מָקוֹם וְכִמְעַט לֹא עוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ שֶׁפְּרֵידָה הִיא
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת גַּם מֵעַצְמֵנוּ. כָּל שִׁנּוּי שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים
דּוֹרֵשׁ פְּרֵידָה. פְּרֵידָה מֵהַמַּצָּב בּוֹ הָיִינוּ אֲבָל בְּעִקָּר
פְּרֵידָה מֵהָרֶגֶשׁ הַנִּלְוֶה. וְזוֹ פְּרֵידָה שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ
פְּשׁוּטָה, כִּי הִיא קוֹרַעַת אוֹתָנוּ מֵהַמָּקוֹם הַנּוֹחַ וְהַמֻּכָּר
וּמְאַלֶּצֶת אוֹתָנוּ לִהְיוֹת תְּלוּיִים, גַּם אִם לִזְמַן קָצָר, בֵּין
שָׁמַיִם לָאָרֶץ, בֵּין מָה שֶׁעָזַבְנוּ לְבֵין מָה שֶׁעוֹד לֹא
הִגִּיעַ וְאוּלַי גַּם לֹא יַגִּיעַ
וְשָׁם בַּנְּקֻדָּה הַזּוֹ, הַפַּחַד הוּא כַּבִּיר כִּי אֵין לָנוּ נְקֻדַּת
אֲחִיזָה מִלְּבַד זוֹ שֶׁהִשְׁכַּלְנוּ לְהָבִין כִּי גַּם כְּאֵב נְפִילָה
הִיא לִמּוּד עָצוּם וּמַצְמִיחַ לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר הַנְּסִיקָה