אובדן/אבל

"פחד מוות. המכונן, הקדום, הבסיסי ביותר שבין החיים. הפיל שבחדר, הטאבו, הדרמה הגדולה ביותר שלנו, בני האדם. המוות הוא מאז ומתמיד הבעיה, אך גם הדלק לאמונה, אמנות, פסיכולוגיה, ספרות, פילוסופיה, מסורת, מיסטיקה, דת. מוות כהשלמת החיים, הדלת אל הלא נודע. כיצד אפשר, אם כך, לכתוב חיבור אופטימי על המוות? החוקרת האכזיסטנציאליסטית נינה רמון פותחת במסע ספרותי והגותי בלתי אפשרי: ספר עיון חובק עולם, בגובה העיניים מכל היבט, שיטה וזווית אפשריים. ספר אופטימי על הנושא הקשה מכולם. "

אַחַר כָּךְ יָצָאתָ מֵחַיַּי / כְּמוֹ שֶׁיּוֹצְאִים מֵחֶדֶר / פָּשׁוּט. / העוּגִיּוֹת שָׁבוּ לַקֻּפְסָאוֹת, / הַתֵּה לַקּוּמְקוּם, הסֻּכָּר לַקֻּבִּיּוֹת

במחזור נוגע במיוחד החותם את הספר, מתעד המשורר את פרידתו מאמו האהובה בימי מחלתה האחרונים. תמונות הנפש העולות מתוך השירים הללו משלבות אהבה ואובדן, חיים ומוות, כמו בראשית היה הכול מוות וממנו בקע אור שהוא החיים, שהוא הבחירה להיות.