דִּיּוּק הַכְּאֵב וְטִשְׁטוּשׁ הָאֹשֶׁר. אֲנִי חוֹשֵׁב / עַל הַדִּיּוּק שֶׁבּוֹ בְּנֵי אָדָם מְתָאֲרִים אֶת / כְּאֵבָם בְּחַדְרֵי רוֹפֵא. / אֲפִלּוּ אֵלֶּה שֶׁלֹּא לָמְדוּ קְרוֹא וּכְתֹב מְדַיְּקִים:

לֹא הֶאֱמַנְתִּי, / בְּעָמְדִי עַל גְּדַת הַנָּהָר, / הָרָחָב וְהַסּוֹחֵף, / שֶׁאַעֲבֹר גֶּשֶׁר זֶה, / הַקָּלוּעַ מִקָּנֶה דַּק, שָׁבִיר