זיקנה

כַּנִּרְאֶה שֶׁבְּקָרוֹב לֹא אוּכַל לוֹמַר אֶת שֶׁכֹּה רָצִיתִי לוֹמַר. / אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּיֵּם, הוֹלֵך וְנִגְמָר. / לְאַט לְאַט, הוֹלֵךְ וְנִגְמָר.

וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָמִים, זָקַנְתָּ וְשַׁבְתָּ/ וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם

כְּשֶׁאֶהְיֶה זְקֵנָה וּמְקֻמֶּטֶת / יִתָּכֵן וּכְבָר אֲדַבֵּר שְׁטוּיוֹת / וַיִּבְרְחוּ לִי כָּל מִינֵי דְּבָרִים / מֵהָרֹאשׁ