מִי בָּרָא אֶת הָעוֹלָם?
מִי יָצַר אֶת הַבַּרְבּוּר, וְאֶת הַדֹּב הַשָּׁחֹר?
אֶת הַחַרְגּוֹלִית הַזֹּאת, אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת –
זוֹ שֶׁהֵנִיפָה עַצְמָהּ אֶל מִחוּץ לָעֵשֶׂב,
זוֹ הָאוֹכֶלֶת סֻכָּר מִכַּף יָדִי,
הַמְּנִיעָה אֶת לִסְתוֹתֶיהָ קָדִימָה וְאָחוֹר
בִּמְקוֹם מַעְלָה-מַטָּה –
הַמַּבִּיטָה סְבִיבָהּ
בְּעֵינֶיהָ הָעֲצוּמוֹת וְהַמֻּרְכָּבוֹת.
כָּעֵת הִיא מְרִימָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת הַחִוְּרוֹת
וְרוֹחֶצֶת בִּיסוֹדִיּוּת אֶת פָּנֶיהָ.
כָּעֵת הִיא פּוֹתַחַת בַּחֲטָף אֶת כְּנָפֶיהָ, וּמִתְעוֹפֶפֶת הָלְאָה.
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת בְּדִיּוּק מַהִי תְּפִלָּה.
אֲנִי כֵּן יוֹדַעַת אֵיךְ לָשִׂים לֵב,
אֵיךְ לִפֹּל מַטָּה אֶל תּוֹךְ הָעֵשֶׂב,
אֵיךְ לִכְרֹעַ בָּעֵשֶׂב,
אֵיךְ לִהְיוֹת עַצְלָה וּבְרוּכָה,
אֵיךְ לְטַיֵּל בֵּין הַשָּׂדוֹת,
שֶׁזֶּה מָה שֶׁעָשִׂיתִי לְאֹרֶךְ הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
אֱמֹר לִי, מָה עוֹד הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת?
הַאֵין הַכֹּל מוֹצֵא לְבַסּוֹף אֶת מוֹתוֹ, וּמֻקְדָּם מִדַּי?
אֱמֹר לִי, מַהוּ שֶׁאַתָּה מִתְעַתֵּד לַעֲשׂוֹת
עִם הַחַיִּים הַזֶּה, הַפִּרְאִי, הַיָּקָר,
הַיָּחִיד שֶׁלְּךָ?