כָּל בֹּקֶר אֲנִי מְזַמֵּן לְעַצְמִי
נִצְחוֹנוֹת קְטַנִּים,
שֶׁל טוֹב עַל הָרַע
שֶׁל יֵשׁ עַל הָאֵין
שֶׁל בְּיַחַד עַל הַלְּבַד.
בַּיָּמִים אֲחָדִים אֲנִי מְנַצֵּחַ
וּבַאֲחֵרִים מַפְסִיד,
וְכָךְ חוֹזֵר חָלִילָה.
כָּל עֶרֶב אֲנִי מַשְׁאִיר לַחֹשֶׁךְ,
פֶּתַח קָטָן שֶׁל
אוֹר.
