חודש אב הינו חודש בו אנו מכירים בסבל בכאב בנחמה ובתקווה.
השם של חודש אב יכול להתפרש גם כאבא, ולעתים קרובות מוסיפים גם את המילה מנחם (מנחם אב) ובכך מתווספת החמלה.
החודש הייתי עדה לסבל, כאב, חמלה ותקווה במחלקת אשפוז יום המטולוגי בהדסה הר הצופים בה אני עובדת.
יש במחלקה תחושה של קהילה קטנה , תמיכה ושיתוף בין המטופלים ובין הצוות והמטופל ובין בני המשפחה. כולם עוזרים לכולם. עבדתי עם חולה בשם מאג'ד, אדם שסבל ממצוקה פיזית ונפשית.
מאג'ד היה מסוגל לשתף באופן מילולי וכן באמצעות ציורים וקולאזים את הפחד ואת העצב שלו על כך שימות בקרוב. הוא היה גם מסוגל להביע החמלה לאחרים ורצה ליצור צוואה אתית של תקווה עבור ילדיו ונכדיו.
בקולאז ' הראשון מאג'ד בחר אריה ויעל וכך הביע כוח, אומץ וגם חמלה, חמלה לבעלי החיים, חמלה לעצמו ולאחרים. לפי דבריו: "חייב להיות אחד חמלה לכל בני האדם כולם וכל החיות" ( 2/7/16 )
בעבודה השנייה הוא צייר את ביתו ,בית עם דלת פתוחה, חלונות. לאט לאט הוא הוסיף שני עצים שונים. כאשר שאלתי איפה הוא נמצא בתמונה הוא אמר שהוא לא נמצא שם כלל. לאט לאט הוא הוסיף את עצמו, גוף מים ושני אנשים נוספים. אז הוסיף ציפורים, שמיים ושמש. שוחחנו, ישבנו בשקט, נשמנו , היינו ביחד..
מאג'ד נפטר ב 31-07-1 .הוא אינו סובל יותר.
מי ייתן וחודש אב יהיה זמן בו כולנו נזכה להיות נוכחים עבור אלו הזקוקים לנחמה, שנוכל לתמוך במצבים של סבל ופחד . בחברות יש לנו "ארגז כלים" של מוסיקה, טקסט, תפילה, שתיקה.
ביחד אנו יוצרים קהילה קטנה ומשמעותית במחלקה וזוכים להיות קצת כמו אבא ואמא מיטיבים שמנחמים ומגלים חמלה כלפי כל מי שזקוק לה .
