בלדה לבור ולבורא

לֹא אֵלֵךְ. לֹא אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֲהוּבִי לַבּוֹר

לֹא אֵלֵךְ לֹא, כִּי מְשָׁכַנִי הַשָּׂדֶה וְאָרוּצָה אֶל תּוֹכוֹ

לֹא אֵרֵד אֲהוּבִי לֹא אֶל הַבּוֹר

כִּי בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶת הַלֶּחֶם יֵשׁ לִשְׁבֹּר וּלְבָרֵךְ

עַל הַיַּיִן לְקַדֵּשׁ וּפֵרוּרִים מֵהַשֻּׁלְחָן לֶאֱסֹף וּלְפַזֵּר

לֹא אֵרֵד אַחֲרֶיךָ לֹא אֵרֵד אֲהוּבִי אֶל הַבּוֹר

בָּאוּ הַמַּלְאָכִים נִשְׁמָתְךָ לֶאֱסֹף בְּיָדְךָ אָחַזְתִּי

עַל פִּיךָ נָשַׁקְתִּי הַשַׁעַר בַּעֲדָם לִסְגֹּר

אוֹתִי הֵם הִשְׁאִירוּ מֵאָחוֹר

לָשֵׂאת עֵינַיִם וְלִרְאוֹת

צֵל כְּנָפַיִם מַסְתִּיר וְאֵיךְ נָטָה הַיּוֹם.

לֹא אֵרֵד אֲהוּבִי אַחֲרֶיךָ לַבּוֹר

כִּי פַּחַד הַחֹשֶׁךְ שָׂם נוֹרָא

מִפַּחַד הַחֶדֶר שֶׁכָּבָה בּוֹ הָאוֹר.

לֹא אוּכַל בַּקָּשָׁתְךָ לְמַלֵּא

כָּל מַעֲשַׂי מְבַקְשִׁים לְסָרֵב

אֶת פָּנֶיךָ לְהָשִׁיב לַבּוֹרֵא

לִסְגֹּר אָזְנַי מִקּוֹלְךָ הַקּוֹרֵא

אֵלֶיךָ לְכַסּוֹתְךָ מֵהַקֹּר בַּבּוֹר.