החיים הם תהליך מתמשך שאינו חדל להתהוות ולהשתנות, ממש כקו חוף חולי ומפותל בשפת הים. במשך השנים שבהן התרכזה ג`ואן אנדרסון בתפקידה כאם אוהבת ותומכת, היא הזניחה את חלומותיה והמירה אותם בצרכיהם של בני משפחתה. לאחר שבניה בגרו, חשה שנישואיה וחייה נקלעו למבוי סתום, שאין לה עתיד, שהיא "גמורה". כאשר בעלה קיבל הצעת עבודה נפלאה שחייבה אותו להעתיק את מקום מגוריו, היא הדהימה אותו – ובמידה רבה גם את עצמה – כאשר החליטה לא להצטרף אליו, אלא לפרוש לבית חוף בקייפ קוד. שם, על שפת הים, קרובה למחזור הגיאות והשפל, היא גילתה מחדש את חייה כ"אישה לא גמורה", ואת האפשרויות הרבות הגלומות בהם. מתוך השנה הקשה והמופלאה הזאת צמח הספר "שנה לים הים", המתעד את נסיונה המיוחד ומעניק לקוראיו אוצר נדיר של תקווה וחוכמה.