אָוֵורְנוֹ

אַתְּ מֵתָה כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּךְ מֵתָה.

אַחֶרֶת, אַתְּ חַיָּה.

אוּלַי לֹא עוֹשָׂה אֶת זֶה בַּצּוּרָה הֲכִי מֻצְלַחַת

אֲבָל אַתְּ מַמְשִׁיכָה –

דָּבָר שֶׁאֵין לְךָ בְּחִירָה לְגַבָּיו.

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת זֹאת לִילָדַי

הֵם לֹא מַמָּשׁ מִתְיַחֲסִים.

הַזְּקֵנִים, הֵם חוֹשְׁבִים –

זֶה מָה שֶׁהֵם תָּמִיד עוֹשִׂים:

מְדַבְּרִים עַל דְּבָרִים נֶעֱלָמִים מִן הָעַיִן

כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל כָּל תָּאֵי הַמֹּחַ הָאוֹבְדִים.

הֵם קוֹרְצִים זֶה לְזֶה:

תַּקְשִׁיב לַזָּקֵן הַזֶּה, מְדַבֵּר אוֹדוֹת הַנֶּפֶשׁ

כִּי פָּרְחָה מִזִּכְרוֹנוֹ הַמִּלָּה כִּסֵּא.

נוֹרָא לִהְיוֹת לְבַד.

אֲנִי לֹא מִתְכַּוֶּנֶת לִחְיוֹת לְבַד –

לִהְיוֹת לְבַד כְּשֶׁלֹּא שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ אִישׁ.

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַמִּלָּה לְכִסֵּא.

רוֹצָה לוֹמַר – זֶה פָּשׁוּט לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי יוֹתֵר.

אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת עִם הַמַּחְשָׁבָה

אַתְּ חַיֶּבֶת לְהִתְכּוֹנֵן.

בְּקָרוֹב הַנֶּפֶשׁ תִּכָּנַע –

כָּל הַכִּסְּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַעַזְרוּ לָךְ.

*

אָוֵורְנוֹ. שם קדום: אָוֵורְנוּס. אגם מכתש קטן, במרחק 10 מַייל מערבה לנאפולי, איטליה;

הרומאים הקדומים האמינו שמקום זה הוא הכניסה לשאוֹל.