אֳרָנִים נִדְהֲמֵי שֶׁמֶשׁ
הִדִּיפוּ נִיחוֹחַ פִּרְאִי –
אוֹתוֹ אוֹן מְהַמֵּם מִפְּנִימִיּוּת הַצְּמִיחָה
עָשָׂה אוֹתִי שׁוּב
בַּת-בַּיִת בָּעוֹלָם,
אַךְ אֶת הָעִקָּר לֹא הִגִּיד לִי;
מָה הַכַּוָּנָה הָאֱלֹהִית
בִּצְמָחִים צָצִים וְנוֹבְלִים.
גַּם תַּכְלִית חַיַּי
וְתַכְלִית מוֹתִי
לֹא אֵדַע בָּעוֹלָם הַזֶּה