בספר זה מובאות, לראשונה בעברית, שלוש מסות אשר אותן כתב אריך נוימן בין השנים 1952-1959, שנותיו האחרונות לפני מותו בטרם עת. שלוש המסות נכתבו מלכתחילה כהרצאות לכנסי "ארנוס". בשלושתן מציג נוימן את המטא-פסיכולוגיה שהמשיג במהלך למעלה מעשר שנים של חשיבה תיאורטית. מסות אלה הן בבחינת מארג שהוא מלאכת מחשבת של חיבור תורת הנפש הארכיטיפית מבית מדרשו של יונג עם עמדה אקזיסטנציליסטית-דיאלוגית. הציר אגו-עצמי, אשר הנו מרכזי במטא-פסיכולוגיה של נוימן, הוא התרומה הייחודית של נוימן לפסיכולוגיה היונגיאנית. ציר זה מבטא מרכז ושלמות דיאלוגית, יחס של הדדיות גם בעולם הפנימי וגם כלפי העולם שבחוץ. שלוש המסות המובאות כאן מציגות שלושה היבטים של הציר אגו-עצמי . המסה "הנפש כמקום היצירה" (1959) מציגה את האבולוציה של מה שנוימן מכנה "רוח החיים היצירתית" של האדם, אשר חבויה כבר מראש בכל הבריאה. עמדתו הבסיסית של נוימן היא שהאבולוציה מוציאה מהכוח אל הפועל את הגרעין היצירתי של האדם בתוך עולמו.