זְכֹר

זְכֹר
כִּי לְכָל תְּפִילָּה יֵשׁ שַׁעַר
מולו הִיא עוֹמֶדֶת וּמְבַקֶשֶת: פֶּתַח.
וּזְכֹר
כִּי בִּקְצֵה אֶחָד שֶׁל תְּפִילָּה – מַפְתֵּחַ
וּזְכֹר כִּי יֵשׁ תְּפִילוֹת הנֶאֱמַרוֹת
בְּקוֹל
אוֹ בִּבְכִי
אוֹ בִּדְמָמָה גְּמוּרָה
וּלְכָל הַתְּפִילוֹת כַוָּנָה גְדוֹלָה
וּזְכֹר
כִּי בִּקְצֵה הַשֵּׁנִי שֶׁל כָּל תְּפִילָּה
עוֹמֵד אָדָם, יָדָיו מוּרָמוֹת אֶל עַל
וּמְבַקֵּשׁ: שָׁמַע.