יש דבר כזה

אֲנִי תּוֹלָה רֵיחַ שֶׁל כְּבִיסָה וְהוֹלֶכֶת לִישֹׁן

מִבַּעַד לַקִּיר מְטַפְּסִים עָלִים שֶׁל שׁוֹשַׁנֵּי קֶרַח

יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה, וְהֵן פּוֹרְחוֹת דַּוְקָא בָּאָבִיב

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה בְּאַהֲבָה

כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי קוֹרְאִים דְּבָרִים שֶׁכָּתַבְתִּי

וְזֶה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁנִּתַּן לְצַפּוֹת בַּחַיִּים

יֶשׁ לִי מָה לֶאֱכֹל, חַשְׁמַל וְכֶסֶף לְמִסְפָּרָה פַּעַם בְּ

וְזֶה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לְרֹב הַנָּשִׁים, אַף אֶחָד לֹא 

מַכֶּה אוֹתִי, הִסְפַּקְתִּי דְּבָרִים, וְיֵשׁ לִי בָּאָרוֹן

סֵפֶר עַם מַתְכּוֹן לְעוּגַת תַּפּוּחִים נִפְלָאָה.

אֲנִי קְצָת מִתְבַּיֶּשֶׁת בְּכָל הַמַּתָּנוֹת שֶׁל הַחַיִּים

אֲבָל זֶה מָה שֶׁקִּבַּלְתִּי. וְאֶת שְׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת

אֲנִי רוֹצָה עַכְשָׁו. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵן כָּאן בַּמִּטָּה, 

יְשֵׁנוֹת אִתִּי, לוֹעֲגוֹת לְקַמְצָנוּת שֶׁל אֲחֵרִים.