הזיקנה כמצב קיומי המקיף את כל תופעות החיים, הגופניות, הנפשיות והרוחניות,
איננה בשום אופן מושג המסמן ירידה והיפחתות. אם כל האדם נלקח בחשבון ולא רק גופו
המזדקן, אזי הסך היוצא הוא עלייה, התרחבות וצמיחה; צמיחה שאינה נופלת מן הצמיחות
הקודמות לה בחיי האדם, ואולי היא עולה עליהן בעורמה, בפיקחות, בעומק ההרגשה ובתבונה
המקיפה המצטרפות יחד לגבורה. גבורה חדשה, אחרת מזו של הצעירים.
המיוחד בצמיחה הרוחנית המתרחשת בזיקנה, והבלתי מובן בה, הוא המקור והמניע שלה.
משום שהצמיחה הזאת כרוכה בעצם ההזדקנות.
