חַיִּים קָשִׁים עִם הַזִּכָּרוֹן

חַיִּים קָשִׁים עִם הַזִּכָּרוֹן

אֲנִי קְהַל גָּרוּעַ שֶׁל הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי.

הוּא רוֹצֶה שֶׁאַקְשִׁיב לְקוֹלוֹ בְּלִי הֲפוּגָה,

וְאִלּוּ אֲנִי מִתְרוֹצֶצֶת, מְכַעְכַּעַת,

שׁוֹמַעַת -לֹא-שׁוֹמַעַת,

יוֹצֵאת, חוֹזֶרֶת, יוֹצֵאת שׁוּב.

הוּא רוֹצֶה לִמְשׁוֹךְ עַד תֹּם אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי וּזְמַנִּי.

בִּשְׁנָתִי, הַדָּבָר עוֹלָה בְּיָדָיו בְּקַלּוּת.

בְּיוֹם, פַּעַם כָּךְ וּפַעַם אַחֶרֶת וְעַל זֹאת הוּא מִתְרַעֵם.

הוּא שָׂם לְנֶגֶד עֵינִי בְּהַתְמָדָה מִכְתָּבִים יְשֵׁנִים, תַּצְלוּמִים, 

נוֹגֵעַ בְּאֵרוּעִים חֲשׁוּבִים וְלֹא חֲשׁוּבִים,

מַשִּׁיב אֶת הַמַּבָּט אֶל מַרְאוֹת שֶׁהֻחְמְצוּ,

מְאַכְלֵס אוֹתָם בַּמֵּתִים שֶׁלִּי.

בְּסִפּוּרָיו אֲנִי תָּמִיד צְעִירָה יוֹתֵר.

זֶה נָעִים, אֲבָל לְשֵׁם מָה בְּלִי הֶרֶף חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה.

לְכָל רְאִי חֲדָשׁוֹת אֲחֵרוֹת בִּשְׁבִילִי.

הוּא כּוֹעֵס כְּשֶׁאֲנִי מוֹשֶׁכֶת בִּכְתֵפִי.

אָז הוּא חוֹשֵׂף בְּנַקְמָנוּת אֶת שְׁגִיאֹתַי כֻּלָּן,

הַקָּשׁוֹת, אַחַר-כָּךְ אֶת הַלָּלוּ שֶׁנִּשְׁכְּחוּ קַלּוֹת.

מַבִּיט בְּעֵינֵי, מְחַכֶּה לִשְׁמֹעַ מָה אֲנִי אוֹמֶרֶת עַל זֶה.

לְבַסּוֹף מְנַחֵם, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת גָּרוּעַ יוֹתֵר.

הוּא רוֹצֶה שֶׁמִּכָּאן אֶחְיֶה רַק לְמַעֲנוֹ וְאִתּוֹ.

הֲכִי טוֹב בַּחֶדֶר חָשׁוּךְ, סָגוּר.

וְאִלּוּ בְּתָכְנִיּוֹת שֶׁלִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁמֶשׁ הַהֹוֶה, 

עֲנָנִים אַקְטוּאָלִיִּים, דְּרָכִים עַכְשָׁוִיּוֹת.

לְעִתִּים דַּי לִי וְהוֹתֵר בְּחֶבְרָתוֹ.

אֲנִי מַצִּיעָה לְהִפָּרֵד, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

אָז הוּא מְחַיֵּךְ בְּחֶמְלָה,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כִּי זֶה יִהְיֶה גַּם גְּזַר-דִּינִי.