כְּשֶׁתּוֹקֵף אוֹתִי יֵאוּשׁ מִן הָעוֹלָם
וְהַקַּל שֶׁבַּקּוֹלוֹת טוֹרֵד אוֹתִי מִמְּנוּחָתִי
בַּחֲרָדָה לַעֲתִידִי וְלַעֲתִיד יְלָדַי,
אֲנִי קָם וּמְטַיֵּל אֶל הָאֲגַם.
וְשָׁם אֲנִי נִשְׁכָּב עַל הַגָּדָה, לְיַד בַּרְוַז הַבָּר
הַמְּשַׁיֵּט כָּל כָּךְ יָפֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם
וּלְיַד הָאֲנָפָה הַגְּדוֹלָה הַסּוֹעֶדֶת אֶת לִבָּהּ עַל הַסְּלָעִים –
אֲנִי נִכְנָס אֶל הַשַּׁלְוָה שֶׁל הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים
שֶׁאֵינָם מַעֲנִישִׁים אֶת עַצְמָם בַּחֲזוֹנוֹת עָתִיד מְיָאֲשִׁים
אֲנִי נִכְנָס אֶל נוֹכְחוּת הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים.
מוּדָע פִּתְאוֹם לַכּוֹכָבִים עִוְּרֵי-הַיּוֹם
הַמַּמְתִּינִים לְמַעְלָה לְתוֹרָם…
וְלִזְמַן מָה אֲנִי טוֹבֵל בְּחִנּוֹ וְחַסְדּוֹ שֶׁל עוֹלָם
וּמַרְגִּישׁ חָפְשִׁי.

תרגום: סבינה מסג