סָבָתִי נָתְנָה לִי פַּעַם עֵצָה:
בִּזְמַנִּים קָשִׁים
הִתְקַדְּמִי בִּצְעָדִים קְטַנִּים.
עֲשִׂי אֶת מָה שֶׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת,
אֲבָל לְאַט לְאַט
אַל תַּחְשְׁבִי עַל הֶעָתִיד,
אוֹ עַל מָה שֶׁעָלוּל לִקְרוֹת מָחָר.
שִׁטְפִי אֶת הַכֵּלִים.
לְאַט,
הֲסִירִי אֶת הָאָבָק.
לְאַט,
כִּתְבִי אֶת הַמִּכְתָּב.
לְאַט,
הָכִינִי אֶת הַמָּרָק.
לְאַט,
אַתְּ רוֹאָה?
אַתְּ מִתְקַדֶּמֶת.
צָעַד אֶחָד בְּכָל פַּעַם.
קְחִי צָעַד אֶחָד וְאָז עִצְרִי.
לָנוּחַ מְעַט.
תְּשַׁבְּחִי אֶת עַצְמְךָ.
קְחִי צָעַד נוֹסַף.
וְאָז עוֹד אֶחָד.
לֹא תָּשִׂימִי לֵב,
וְהִנֵּה הַצְּעָדִים שֶׁלָּךְ
מִזְדָּרְזִים מֵעַצְמָם
וְיַגִּיעַ הָרֶגַע
תּוּכְלִי לַחְשֹׁב עַל הֶעָתִיד
לָבוֹא,
מִבְּלִי לִפְרֹץ בִּבְכִי.