שירה

אובדן/אבל

**

מיה טבת דיין

וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי תֹּהוּ, וַיְהִי פִּי תְּהוֹם.

וְהַשֶּׁקֶט עָמַד מִלֶּכֶת.

וְרוֹפֵא צָעִיר אֶחָד נִכְנַס וְיָצָא

וְלֹא הִצְלִיחַ

לָדַעַת אִם הָלַכְתְּ אוֹ אִם

עֲדַיִן הִנָּךְ. כִּי בְּסוֹפֵךְ

לֹא הָיִית עוֹד נְשִׁימָה

רַק מַשַּׁק כְּנָפַיִם מְרַחֵף,

שֶׁל פִּרְפּוּרֵי הַלֵּב.

זוֹכֶרֶת?

מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁהָיִיתִי פַּעַם אֲנִי

בְּבִטְנֵךְ. לֵב וְלֵב, וְלֹא

נְשִׁימָה.

רֵאשִׁיתִי עֻבָּר שֶׁל חַיִּים.

וְסוֹפֵךְ עֻבָּר שֶׁל מָוֶת." 

מתוך הספר "ויהי ערב, ויהי תוהו"

תגיות:

עוד בספריה בקטגוריית אובדן/אבל

שירה

מחלה

תגיות: אובדן, גרעין בריא, רפואה
שירה

עת מלחמה

תגיות: חמלה, יחסים
מאמרים

שלומוּת - טיפוח הגרעין הבריא

תגיות: בינה מלאכותית, גרעין בריא, דיגיטל, יחסים
ספרות

אובדן/אבל

תגיות: אבל, אובדן, יחסים
ספרות

שלומוּת - טיפוח הגרעין הבריא