**

5

לְעִתִּים אִמָּא שֶׁלִּי בָּאָה אֵלַי,

מִתְקָרֶבֶת בְּצַעַד בָּרִיא, מְבִיאָה עִמָּהּ

שֶׁמֶשׁ, מִרְפֶּסֶת, סֵפֶר, יָם.

לְאָן נֶעֱלַמְתְּ?

הָיִיתִי צְרִיכָה לָמוּת קְצָת.

וְעַכְשָׁו?

חָזַרְתִּי.

תִּשָּׁאֲרִי, אִמָּא?

בֶּטַח. עַד הַמָּוֶת הַבָּא.

..
9

אִמָּא שֶׁלִּי לֹא הִסְכִּימָה לְדַבֵּר עַל הַמָּוֶת. כְּשֶׁחָיְתָה

בִּקְּשָׁה לְהִשָּׁאֵר טְבוּלָה בַּחַיִּים.

כְּשֶׁמֵּתָה חִפַּשְׂנוּ בַּחֲפָצֶיהָ. צָמֵאנוּ לְמִכְתַּב פְּרֵדָה.

לְקַלֶּטֶת. לֹא מָצָאנוּ דָּבָר. הַאִם הִתְכּוֹנְנָה

לְמוֹתָהּ? הַאִם הֻפְתְּעָה כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה לְפֶתַע

בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי?

אֲנִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁבַּסּוֹף הִסְתַּעֲרָה עַל הַמָּוֶת

כְּפִי שֶׁעָשְׂתָה בַּחַיִּים –

מַתְרִיסָה. אַחַר כָּךְ מִתְמַסֶּרֶת.

מִתְעַקֶּשֶׁת כְּמוֹ תָּמִיד לֹא לְהַפְנוֹת מַבָּט אֶל הַצַּד הָאַחֵר.

18

בְּיָמֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים אִמָּא שֶׁלִּי שָׁכְבָה בְּחַדְרָהּ.

אוֹר חֹרֶף הִתְרַכֵּךְ מִבַּעַד וִילוֹנוֹת חֲצִי שְׁקוּפִים,

רַחַשׁ הַגֶּשֶׁם. עֲלֵי פֶּקָן נִדְבְּקוּ רְטֻבִּים לִזְגוּגִית הַחַלּוֹן,

בַּקִּירוֹת גָּבַר רֵיחַ הַסַּבּוֹן לְאַחַר הָרַחֲצָה. אִמָּא שֶׁלִּי

פָּחֲתָה וּפָחֲתָה. הַהִתְמַעֲטוּת שֶׁלָּהּ

תִּעְתְּעָה בָּנוּ. אִטִּית כָּל כָּךְ. לֹא יָדַעְנוּ לֶאֱמֹד אֶת הַשִּׁנּוּי.

מַה נִּשְׁאַר מִמֶּנָּה מִיּוֹם לְיוֹם?

מָה הִשְׁתַּנָּה לְלֹא שׁוּב?

הִיא מֵתָה בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם שֵׁנִי.

נְשִׁימָה. אֵין נְשִׁימָה.

בְּהֶדֶף טְרִיקָה שְׁקֵטָה

סָגְרָה אֶת דֶּלֶת הַחַיִּים.