אובדן/אבל

שׁוֹשַׁנַּת פְּלָאִים בְּרוּכַת-אֵל / פּוֹרַחַת לְאִישׁ וָאִישׁ. / יֵשׁ כָּל שְׁנוֹת-חַיָּיו דּוֹרֵשׁ לָהּ, / יֵשׁ מוֹצֵא אוֹתָהּ חִישׁ.

במשך שנתיים כתב בארת באופן יומיומי כמעט, חשוף ללא הסתרות, את כאבו על מות האם ואת געגועיו אליה, בצד הרהוריו על החיים, על המוות ועל הכתיבה.