מחלה

בְּאוֹתוֹ לֵיל בְּרָקִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִמֶּנָּה, שֶׁהִפְרִידוּ בֵּינִי לְבֵינָהּ, עָצַמְתִּי עֵינַי כְּדֵי לִהְיוֹת עִמָּהּ בְּעוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ רִשְׁפֵי זָהָב,/ שֶׁאֵין בּוֹ זִיקֵי אִזְמָרַגְדְּ, עוֹלָם שֶׁבּוֹ הַיָּם וְאֶלֶף גְּוָנָיו הוּא רַק שָׁאוֹן זוֹרֵם, רַק רַעַם רָטוֹב.

וְאִם כֹּחוֹתַי שְׁבוּרִים / וַהֲלוּמִים הֵם עֲצַבַּי / מֵעֹצֶר, כַּעַס וְקַדְרוּת רַעְיוֹנוֹת וְנִבְכֵי עָמָל… / הִנֵּה מַרְפֵּא עוֹמֵד לְיַד כָּתְלִי

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ קָשִׁים וְאֵין דָּבָר. שֶׁיּוּכַל לְהַסְגִּיר אֶת הַמִּיתוֹת הַקְּטַנּוֹת, / אֶת הַשְּׁבָעוֹת הַסְּמוּיוֹת מֵעֵין כֹּל, אֶת הָאֲבֵלוּת הַמִּשְׂתָּרֶגֶת בַּהַמְתָּנָה