דִּיּוּק הַכְּאֵב וְטִשְׁטוּשׁ הָאֹשֶׁר. אֲנִי חוֹשֵׁב / עַל הַדִּיּוּק שֶׁבּוֹ בְּנֵי אָדָם מְתָאֲרִים אֶת / כְּאֵבָם בְּחַדְרֵי רוֹפֵא. / אֲפִלּוּ אֵלֶּה שֶׁלֹּא לָמְדוּ קְרוֹא וּכְתֹב מְדַיְּקִים:

רופאים – איך הם חושבים הוא ספר ראשון מסוגו, המתאר בפירוט רב מהם הסימנים המזהירים מפני חשיבה רפואית המובילה לאבחנות שגויות, וחושף כיצד טכנולוגיות חדשות לא תמיד עוזרות, ולעתים אפילו מפריעות, לאבחנות מדויקות. בספר תמצאו גם אילו שאלות ישירות ומושכלות מטופל יכול לשאול את רופאיו כדי לסייע להם להגיע למסקנות הנכונות. גרופמן מתבסס על שפע של מחקרים, על ראיונות מקיפים עם רופאים מהשורה הראשונה ועל ניסיונו הרב כרופא וכמטופל. חלק גדול מהלקחים שספר זה מציע למד גרופמן בדרך הקשה – מטעויות שביצע בעצמו ומטעויות שביצעו הרופאים שטיפלו בו.

שבעה זה לא מספיק. אנחנו צריכים ללמוד להתאבל לגמרי אחרת התמודדות עם צער עמוק דורשת קהילה. אבל איך עושים את זה במאה ה-21? יש פסיכולוגים שלקחו על עצמם את המשימה