אובדן/אבל

בְּהִפָּרֵד הָאוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ, נִבְרָא הַבֹּקֶר / בְּהִפָּרֵד הַפֶּרַח מֵהָעֵץ, נִבְרָא הַפְּרִי / בְּהִפָּרֵד הָאֵד מֵהַיָּם, נִבְרָא הַמָּטָר

"האם סוף החיים חייב להיות החלק הגרוע ביותר בהם? מדוע אי אפשר להפוך אותו לחלק הטוב ביותר?" המרדף אחר אור היום הוא סיפור מסעו האחרון, החל מזמן האבחנה ועד למותו, פחות מארבעה חודשים לאחר מכן. על ערש דווי כתב יוג`ין או`קלי ספר זיכרונות בלתי נשכח, נוגע ללב ומעורר השראה, שמתעד באינטימיות מפתיעה את חודשי חייו האחרונים, ושוזר מאבק במחלה עם הרהורים מרגע לרגע על החיים והמוות, על אהבה והצלחה, ועל אמונה ומשמעות החיים.

להמתיק את הים בכפית סוכר/ להַמם את העובדות השחורות ואת מחיקת העולם – בעבודות הבית, בשיחות תפלות./ בתחילה לא הבנתי איך לא משתגעים כשטומנים בעפר את אמך,/ את חיוכה, את הקמט ליד גבותיה, את שערות הכסף שלה,/ את פרקי התהלים שלה./ איך לא משתגעים כשמשהו שהיה בשר מבשרך ונפש מנפשך, ורוגז מרוגזך,/ הופך ליסוד חדש – לעפר, לאוויר, למלאך, לכוכב, /על כל פנים משהו חדש לגמרי – / ואתה עושה את עצמך כאילו לא קרה דבר.

דָּמוּ לָכֶם אֶת הַמָּוֶת / דָּמוּ לָכֶם לֹא כְּלוּם. וְאָז דָּמוּ עוֹד פָּחוֹת. / דָּמוּ חֹשֶׁךְ מֻחְלָט. וְאָז דָּמוּ חָשׂוֹךְ עוֹד יוֹתֵר.