אובדן/אבל

במחזור נוגע במיוחד החותם את הספר, מתעד המשורר את פרידתו מאמו האהובה בימי מחלתה האחרונים. תמונות הנפש העולות מתוך השירים הללו משלבות אהבה ואובדן, חיים ומוות, כמו בראשית היה הכול מוות וממנו בקע אור שהוא החיים, שהוא הבחירה להיות.

דפנה לוי משוחחת עם אורחות.ים על חוויות אֵבֶל אישיות, זיכרונות מאנשים אהובים ועל האופן שבו כל אלה מוצאים את דרכם אל היצירה שלהןם.

לֹא אֵלֵךְ. לֹא אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֲהוּבִי לַבּוֹר / לֹא אֵלֵךְ לֹא, כִּי מְשָׁכַנִי הַשָּׂדֶה וְאָרוּצָה אֶל תּוֹכוֹ / לֹא אֵרֵד אֲהוּבִי לֹא אֶל הַבּוֹר

אַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה / הַשֶּׁמֶשׁ לְעוֹלָם אֵינָהּ אוֹמֶרֶת  / לְכַדּוּר הָאָרֶץ: אַתָּה חַיָּב לִי.