לוּ כָּל זֶה אֵינֶנּוּ אֶלָּא חֲלוֹם בַּלָּהָה וְתֵכֶף אָקִיץ- אֲבָל אֵיךְ לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם וְהֵן מְלֵאוֹת עָפָר

אַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה / הַשֶּׁמֶשׁ לְעוֹלָם אֵינָהּ אוֹמֶרֶת  / לְכַדּוּר הָאָרֶץ: אַתָּה חַיָּב לִי.

אני רוצה ללמוד להפריד את הזיכרון מהכאב, / או לפחות את חלקו.  / את מה שניתן.