"איש קם פתאום משולחן ארוחת-הערב שלו, נפרד מאשתו, אחרי שחמש שנים שתקו את ""הלילה ההוא"", ויוצא לדרך ל""שם"", לחפש את בנו המת. מיום ליום מתעצמת הליכתו העיקשת במעגלים סביב העיר ויוצרת מעין שדה מגנטי שפועל על העיר כולה"

יַד אָבִיב בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה… אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה / וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנוֹ / עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב. / וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵּב / הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ.