בְּאוֹתוֹ לֵיל בְּרָקִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִמֶּנָּה, שֶׁהִפְרִידוּ בֵּינִי לְבֵינָהּ, עָצַמְתִּי עֵינַי כְּדֵי לִהְיוֹת עִמָּהּ בְּעוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ רִשְׁפֵי זָהָב,/ שֶׁאֵין בּוֹ זִיקֵי אִזְמָרַגְדְּ, עוֹלָם שֶׁבּוֹ הַיָּם וְאֶלֶף גְּוָנָיו הוּא רַק שָׁאוֹן זוֹרֵם, רַק רַעַם רָטוֹב.

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים! לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!