שִׁיר עַתִּיק עַד מְאוֹד / הֱקִיצַנִי לַחַיִּים / כַּאֲשֶׁר גֵּרֵשׁ / אֶת נְמִיכוּת הָרוּחַ מִקִּרְבִּי

רָאִיתִי גּוֹזָל שֶׁנִּשְׁמָט מֵהַקֵּן אַרְצָה, / וְהוֹרָיו נוֹתְנִים אֶת קוֹלָם מֵעָלָיו. / וְהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲשִׁיבוֹ אֲלֵיהֶם, / וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב עַל עִקְבוֹתָיו.

העולם מתגלה ומתכסה לעינינו ובלשוננו. כיצד נעמוד בו בין יש לאין? בספרו לב נכון יוצא מיכאל פישביין לחבר בין חיינו לבין מגענו בעולם – בין הדרך שבה אנו מפרשים ומעניקים משמעות לדברים, בין הצורות שבהן אנו חיים – לבין ממד של פתיחות עקרונית כלפי הנסתר והלא־נודע.