בספר מיוחד ומעורר מחשבה זה, מעלה ד"ר חַוִּי כַּרְאֵל את השאלות הללו כשהיא אורגת יחדיו את הסיפור האישי של המחלה הקשה שלה באבחנות ובתובנות הנובעות מפעילותה כפילוסופית

וְאִם מָתוּן מְעַט הַצַעַד/וּפְסִיעָתֵנוּ קְצָת כְּבֵדָה /טוֹבָה הָרֶגֶל הַנוֹגַעַת /בָּאֲדָמָה הַחֲרֵדָה.

כְּשֶׁאֶהְיֶה זְקֵנָה וּמְקֻמֶּטֶת / יִתָּכֵן וּכְבָר אֲדַבֵּר שְׁטוּיוֹת / וַיִּבְרְחוּ לִי כָּל מִינֵי דְּבָרִים / מֵהָרֹאשׁ

שָׁאַלְתִּי אֶת אִמִּי לִפְנֵי שֶׁנּוֹלָד בְּנִי הַשֵּׁנִי: / "אֵיךְ יִמְצֵָא הַלֵּב מָקוֹם לְעוֹד אַהֲבָה / כַּאֲשֶׁר כְּבָר עַכְשָׁו הוּא מָלֵא / עַד אֶפֶס מָקוֹם"?