הספרון על השכל הבריא והשכל החולה מציין את אחד משיאי המאבק הקשה והעיקש שמנהל פילוסוף כנגד הפילוסופיה, שכן בספר זה מכריז רוזנצווייג מלחמת חורמה על הפילוסופיה המערבית, מתחילתה ועד למאה ה-19. בעיניו מטעה פילוסופיה זו את האדם בהבטיחה לו מקסמי שווא, אם רק יאות לצעוד אל מחוץ ל"מערה" האפלטונית ויכיר בכך שכל מה שחווה בחייו הממשיים אינו אלא תדמית כוזבת. ההתכחשות לניסיון החיים של האדם החי והפועל בעולם היא יסוד הכשל הטמון בפילוסופיה זו ועושה אותה לפילוסופיה של השכל החולה.

"איש קם פתאום משולחן ארוחת-הערב שלו, נפרד מאשתו, אחרי שחמש שנים שתקו את ""הלילה ההוא"", ויוצא לדרך ל""שם"", לחפש את בנו המת. מיום ליום מתעצמת הליכתו העיקשת במעגלים סביב העיר ויוצרת מעין שדה מגנטי שפועל על העיר כולה"