"בשפה מדוייקת, בעוצמה רגשית נדירה, ברגישות ובחמלה, מספרים השירים הישירים של שגית ארבל- אלון על רגעים של חסד וקירבה בעולם מלא כאב, על פגישות חטופות ועל פרידות שאין להן סוף, על אהבה שאין לה בית ועל בית שאין לו אהבה." – צרויה שלו

הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים שֶׁהָיוּ אֶצְלִי לֹא שָׁאֲלוּ עַל עִנְיָנִים חֶבְרָתִיִּים. הֵם רָצוּ לַדַּעַת מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ נוֹלָדִים, חַיִּים וּמֵתִים;