הספר החדש של זלדה ובו כתבים שטרם ראו אור הוא ספר מצניע לכת בממדיו ובאווירתו. ביחס לשלושת קודמיו, הוא דומה ליצירה קאמרית כנגד תזמורת סימפונית: מעין סימני כנפיים, שרטוטים עדינים במשיכות מכחול, שחיכו עד עתה לשעתם.

אֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו בַּנּוֹף / שֶׁאוֹתוֹ רָאִינוּ יַחְדָּו מִן הַגִּבְעָה: / הָעֵצִים שֶׁנָּעוּ בָּרוּחַ, / כְּנוּעַ אֲנָשִׁים בְּאַחָרִית הַיָּמִים