דיונו של המחבר בהלכות אבלות מתמקד ביחס שבין מעשיו החיצוניים של האבל לבין עולמו הפנימי. ניתוח הלכתי חודר מתמזג בדפים אלה עם שרטוט עדין ורב-עוצמה של דיוקנו הפילוסופי והפסיכולוגי של האדם הנתון בייאוש ובמצוקה.

מעשיה כובשת ושופעת הומור על נתינה עזרה הדדית וכוונות טובות

אֲנִי, עָלָיו הָשָׁלוֹם, אֲנִי הַחַי אוֹמֵר עָלַי הָשָׁלוֹם / אֲנִי רוֹצֶה שָׁלוֹם כְּבָר עַכְשָׁיו בְּעוֹדֶנִּי חַי. / אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְחַכּוֹת כְּמוֹ אוֹתוֹ הֶחָסִיד שׁבִּקֵשׁ רֶגֶל אַחַת