כותבי המאמרים שבספר מתמודדים, איש-איש בתחומו, עם החיפוש האין-סופי אחר פשר הייסורים. מי בעבודתו החינוכית או הטיפולית, מי באמנותו או בהגותו.

המסה "הנפש וגלגול מישורי המציאות" (1952) מציגה המשגה חדשה של מעמד האדם בעולם, במודל של שדות ידע, כשהציר אגו-עצמי חותך את כולם וסביבו מתמרכזת נפש האדם. נוימן מתאר שלושה מישורי מציאות או שדות ידע: שדה המציאות, השדה הארכיטיפאלי ושדה העצמי. שדות אלה מתקיימים תמיד בו-זמנית. במסה "האדם ומשמעות" (1957) מתמודד נוימן עם שאלת משמעות הקיום, תוך כדי כך שהוא מביא את עצמו כמאמין באלוהים וכמחובר למורשת היהודית. המשמעות והתקווה של חיי אנוש טמונים בקשר שבין אדם לאדם ובין כל אדם עם האנושות כולה – מה שמאפשר את התממשות היצירתיות.

ראשית היומנים הללו בהיוודעותה של יעל למחלת הסרטן המקננת בגופה והיא בת שלושים ושש, פסיכולוגית צעירה, רווקה תל אביבית; אך המחלה איננה נושא הספר הזה. נושאו הוא החיים עצמם – בפגיעותם ובחיוניותם.