במשך שנתיים כתב בארת באופן יומיומי כמעט, חשוף ללא הסתרות, את כאבו על מות האם ואת געגועיו אליה, בצד הרהוריו על החיים, על המוות ועל הכתיבה.

מרטין בובר (1965-1878) ליקט וקיבץ במשך עשרות שנים סיפורי חסידים וצדיקים שעברו מדור לדור בעל־פה ובכתב. אור הגנוז הוא אחד האוספים המרכזיים והמקיפים בתחום,

"הייסורים הניתנים למניעה שחוו יקיריה של ד""ר אביבה אלעד, רופאת משפחה ומדריכת רופאים ותיקה, הותירו בה חותם עמוק והובילו אותה לכתיבת ספר זה. בחלקו הראשון של הספר היא פורשׂת שלושה סיפורי התמודדות עם חולי ועם ליקויי המערכת, הרוויים בעצב ובכאב, ברגעי שמחה ואהבה ובפרצי זעם ותסכול. בחלקו השני היא מציעה דרך מקיפה לתיקון – בסביבת העבודה של הרופאים, בדרכי הטיפול בחולים ובכלים המוצעים להם לצמיחה ממשבר. תיקון שכזה הוא, מבחינתה, צו השעה. "