"איש קם פתאום משולחן ארוחת-הערב שלו, נפרד מאשתו, אחרי שחמש שנים שתקו את ""הלילה ההוא"", ויוצא לדרך ל""שם"", לחפש את בנו המת. מיום ליום מתעצמת הליכתו העיקשת במעגלים סביב העיר ויוצרת מעין שדה מגנטי שפועל על העיר כולה"

שְׁאַל אֶת הָרוּחַ, / מוּטָב אֶת הָרוּחַ הַקַּלָּה. / מַשָּׁבֶיהָ גּוֹמְאִים מֶרְחַקִּים / וְשָׁבִים, לֹא פַּעַם, / עִם תְּשׁוּבָה טוֹבָה.