דיונו של המחבר בהלכות אבלות מתמקד ביחס שבין מעשיו החיצוניים של האבל לבין עולמו הפנימי. ניתוח הלכתי חודר מתמזג בדפים אלה עם שרטוט עדין ורב-עוצמה של דיוקנו הפילוסופי והפסיכולוגי של האדם הנתון בייאוש ובמצוקה.

כַּנִּרְאֶה שֶׁבְּקָרוֹב לֹא אוּכַל לוֹמַר אֶת שֶׁכֹּה רָצִיתִי לוֹמַר./ אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּיֵּם, הוֹלֵך וְנִגְמָר./ לְאַט לְאַט, הוֹלֵךְ וְנִגְמָר.

"ויקטור פרנקל (1977-1905), הוגה דעות, פרופסור לנוירולוגיה ולפסיכיאטריה, יהודי וינאי, אבי תורת הלוגותרפיה והגישה הפסיכותרפית למציאת משמעות לחיים, הלכה למעשה. סמוך לאחר שחרורו משלוש שנים במחנות ריכוז בגרמניה הנאצית, בן ארבעים, הוא כתב במשך תשעה ימים רצופים את האדם מחפש משמעות."