במשך שנתיים כתב בארת באופן יומיומי כמעט, חשוף ללא הסתרות, את כאבו על מות האם ואת געגועיו אליה, בצד הרהוריו על החיים, על המוות ועל הכתיבה.

מפגש בין ילדה אסופית קטנה הנקרית בדרכו של אדם בוגר, דרך שיחותיהם צפות ועולות שאלות על מהות החיים, המוות ואלוהים. מחשבות על הרגעים האנושיים שאנו חווים בחיים, ומה נשאר מהם הרבה אחרי שהם מסתיימים. ( א.ברזילי)