וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי תֹּהוּ, וַיְהִי פִּי תְּהוֹם. / וְהַשֶּׁקֶט עָמַד מִלֶּכֶת. / וְרוֹפֵא צָעִיר אֶחָד נִכְנַס וְיָצָא / וְלֹא הִצְלִיחַ

לֹא אֵלֵךְ. לֹא אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֲהוּבִי לַבּוֹר / לֹא אֵלֵךְ לֹא, כִּי מְשָׁכַנִי הַשָּׂדֶה וְאָרוּצָה אֶל תּוֹכוֹ / לֹא אֵרֵד אֲהוּבִי לֹא אֶל הַבּוֹר

ספרה של אליזבת קובלר – רוס עוסק בשני סוגים אחרים של בדידות – בדידותם של הנוטים למות, והבדידות שכנגד, של אלה שמטפלים בהם ומלווים אותם בימיהם האחרונים