בּוֹאִי
עוֹבְרִים שָׁנָה
קְחִי אֶת מָה שֶׁהִשְׁתַּנָּה
גַּם אֶת מָה שֶׁלֹּא הִשְׁתַּנָּה
הָעִקָּר שֶׁלֹּא יַכְבִּיד עָלַיִךְ
קְחִי אֶת שֶׁפַע שִׂמְחוֹתַיִךְ
קְחִי מַשֶּׁהוּ קַל עָלַיִךְ
וְאֶת כָּל מָה שֶׁאַתְּ מְתַכְנֶנֶת
וּבוֹאִי, הַכֹּל מוּכָן
הֲרֵי אַתְּ מֻזְמֶנֶת.
בּוֹאִי, עוֹבְרִים שָׁנָה
בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁאַתְּ
רוֹצָה לְחַדֵּשׁ
אַל תִּקְּחִי אוֹתָךְ הַיְּשָׁנָה,
שֶׁלֹּא תַּפְרִיעִי לָךְ לִהְיוֹת
מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה
לְמִי שֶׁתִּהְיִי הַשָּׁנָה
וְעוֹד אַל תִּקְּחִי אִתָּךְ
מָה שֶׁלֹּא נוֹתֵן לָךְ מָנוֹחַ
תִּקְּחִי בְּלִי הַגְבָּלָה
מָה שֶׁנּוֹתֵן לָךְ כּוֹחַ
כָּל מָה שֶׁיִּשְׁתַּלֵּב
בַּתָּכְנִיּוֹת שֶׁלָּךְ לִהְיוֹת
מִי שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת
וְאַל תַּחְשְׁבִי פַּעֲמַיִם,
זֶה מַפְרִיעַ כְּשֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת
בּוֹאִי, עוֹבְרִים לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה
יֵשׁ לָהּ אֵינְסוֹף כִּוּוּנֵי אֲוִיר
וּמֶרְחָב עָצוּם לִנְשִׁימָה
יֵשׁ בָּהּ נוֹף וְאוֹר
וְכָל שְׁעוֹת הַיְּמָמָה
וְאַל תָּבִיאִי דְּאָגוֹת סְתָם,
יֵשׁ שׁוֹמֵר בַּכְּנִיסָה לַשָּׁנָה
הוּא לֹא יַכְנִיס אוֹתָן
בּוֹאִי, עוֹבְרִים שָׁנָה
הַכֹּל מוּכָן
מִכָּאן
הָעִצּוּב עָלַיִךְ
תְּעַצְּבִי כִּרְאוּת עֵינַיִךְ
יוֹם וְעוֹד יוֹם בְּחַיַּיִךְ
הֵנָּה נִפְרַשׂ לְרַגְלַיִךְ
לְכָל תִּפְאַרְתּוֹ הַלּוּחַ
לֹא בְּכָל יוֹם אַתְּ עוֹבֶרֶת שָׁנָה
בּוֹאִי, הַכֹּל שׁוּב פָּתוּחַ
